החלטה בתיק רע"פ 9640/03

1.        המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה ברמלה, על-פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. זאת, לאחר שנתפס נוהג ברכבו כחודשיים לאחר שנפסל רישיונו במסגרת ת.פ. 10219/01, בו הורשע גם כן בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. בגזר-הדין התייחס בית-המשפט לתעבורה להרשעות הרבות בעבירות תעבורה - ארבעים ואחת במספר - שנצטברו לחובתו של המבקש במהלך עשר שנות נהיגה. עם זאת, נוכח העובדה שהמבקש שהה, עקב העמדתו לדין, במעצר בית במשך כשלושה וחצי חודשים, ונוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, החליט בית-המשפט לתעבורה להימנע מהפעלת עונש מאסר מותנה בן תשעה חודשים, אשר היה תלוי ועומד נגד המבקש מת.פ. 10219/01, והאריך את תקופת התנאי לתשעה חודשים נוספים. בנוסף לכך נגזרו על המבקש העונשים הבאים: פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של אחד-עשר חודשים; פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה לתקופה של ששה חודשים וקנס בסך 1,500 ש"ח. כמו כן, הפעיל בית-המשפט לתעבורה את עונש הפסילה המותנה בן ששה חודשים שנגזר על המבקש בת.פ. 10219/01, בחפיפה לתקופת הפסילה בפועל שגזר עליו בתיק הנדון. 

2.        המשיבה ערערה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על קולת העונש. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) קיבל את הערעור וקבע כי העונש שנגזר על המבקש אכן אינו הולם את חומרת מעשיו ואת עברו המכביד. תחת עונש זה, גזר בית-המשפט המחוזי על המבקש ששה חודשי מאסר בפועל, תוך שהפעיל, באופן חופף, את עונש המאסר המותנה מת.פ. 10219/01, כך שבסך הכל ירצה המבקש תשעה חודשים של מאסר בפועל. עוד גזר בית-המשפט המחוזי על המבקש ששה חודשי מאסר על תנאי, וכן הורה להפעיל את עונש הפסילה המותנה מת.פ. 10219/01, במצטבר לעונש הפסילה בפועל שקבע לו בית-המשפט לתעבורה. יתר חלקי גזר-דינו של בית-המשפט לתעבורה נותרו על כנם.

3.        בבקשת רשות הערעור שבפני עותר המבקש להקל בעונש המאסר שהושת עליו ולאפשר לו לרצותו בדרך של עבודות שירות. המבקש טוען כי במקרה דנן חרגה התערבותה של ערכאת הערעור בגזר-הדין מגדר הסביר, בייחוד לנוכח הזמן הרב שחלף ממועד מתן גזר-הדין ועד למועד מתן פסק-הדין בערעור (כשנה). המבקש שב ומפרט את נסיבותיו האישיות המצדיקות, לדעתו, הקלה בעונש, ובהן גילו הצעיר ומצבו הכלכלי והמשפחתי הקשה.

           המשיבה מתנגדת לבקשה.

4.        דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור לעניין חומרת העונש ניתנת  במקרים חריגים ומיוחדים בלבד (ראו: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), המקרה הנדון אינו בא בגדר אותם מקרים, ויצוין כי העובדה ששתי הערכאות הקודמות לא פסקו את אותו הדין, אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור (רע"פ 3746/99 פרץ מכלוף נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המבקש הפגין זלזול בענישה המרתיעה שנפסקה נגדו בעבר, ושב אל מאחורי ההגה, במהלך תקופת המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגדו. בנסיבות אלה, אכן ראוי היה להפעיל את התנאי ולגזור על המבקש תקופת מאסר לריצוי בפועל. 

           הבקשה נדחית, המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.1.2004 עד השעה 12:00, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביבי.

           ניתנה היום, י' טבת, תשס"ד (04.01.04).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: